1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
2 כן בדפוס שונצינו. בדפוס וילנא: ״תנא״.
E/ע
ר׳ חננאל
הערותNotes
צליית בשר [בצל]1וביצה – אסיק׳: כמאכל בן דרוסאי. וכל שהוא כמאכל בן דרוסאי – מותר לשהותו על גבי כירה, אף על פי שאינה גרופה ולא קטומה.
תחתון של פת – אוקימ׳: קרומת פנים המדובקין בתנור, וכיון שקרמו פנים – מותר לשהותה. והכין מפרשא בפירק׳ דלקמן בכירה (שבת ל״ז:).
משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה – אוקימ׳: משום דבני חבורה זריזין הן, הא שאר בני אדם – לא. ואי גדיא הוא – מינתח הוא, כלומר: אינו שלם, אלא מנותח איברים. כיון2 דקשי ליה זיקא – לא מגלי ליה. הילכך לא אתי לחתויי בגחלים, בין שריק התנור בין לא שריק – שרי.
אברי דברחא: שריק – שרי, לא שריק – רב ירמיה מדפתי אסר, ורב אשי שרי. וקיימא3 לן כוותיה.
בשרא אגומרי – אסיר, אלא אם כן נצלה כל צורכן.
קרא חייא בתנור – רבינא שרי.
ומחיזין את האור במדורת בית המוקד – משום דכהנים זריזין הם. וקרא לאיברים ופדרים הוא דאתא, דכתיב: לא תבערו אש בכל מושבותיכם – בכל משבתיכם אינכם מבערים, אבל אתם מבערין לאיברים ופדרים
ובגבולין, כדי שיצת האור ברובו – רב אמר: רוב כל עץ ועץ. ושמואל אמר כדי שאין צריכין להביא אחרים תחתיהן כדי שידליקום.
והלכתא כשמואל, דתני ר׳ חייא לסיועיה: שתהא שלהבת עולה מאיליה ולא על ידי דבר אחר.
עץ יחידי – אסיק׳: בעינן רוב עוביו ורוב הקיפו, ואת האח לפניו מבוערת.
רב אמר: אחואנה – פי׳: עצי ערבה.4מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון